"אני עשיתי את זה?"

-אני לא יודעת לצייר! -מה הבעיה? גם אני לא יודעת לצייר, אבל יש לי ספר שמלמד. ציירה. -עכשיו נעבור על הקווים בעט שחור, כדי להדגיש. -מה??? ייקח לנו שנה! -אנחנו לא ממהרות לשום מקום. וזה ייצא יפה בסוף. את תראי. עברה על הקווים. -עכשיו בואי נצבע. -ייקח לנו עוד שנה לצבוע!!! -אני אעזור לך. זה כיף. בואי נתחיל, בלי לחץ. צבענו בכיף, היא את הרוב. גם את הציפור הצבעונית המיוחדת. תוך כדי שוחחנו, לפעמים הכלבים ישבו איתנו, לפעמים חתול על הברכיים שלה. אז זה לקח שישה מפגשים, כולל בניית המסגרת (היא מדדה וניסרה), הרעיון להדביק קישוטים על המסגרת הוא שלה. ואז היא אמרה: זה יצא ממש ממש יפה! אני עשיתי את זה? בת 12, מוכשרת וחכמה, בוגרת מאוד, יוזמתית, "ראש גדול", חושבת הלאה. לא מאמינה בעצמה וביכולותיה, פחדה מאוד מאוד מאוד מבעלי חיים. קסם של ילדה שרק צריכה שיאמינו בה.

שלכם, שלומית