קסמים במחלקה הסיעודית
- שלומית קרויטורו
- May 13, 2023
- 2 min read
בין השנים 2013-2017 עבדתי במחלקה הסיעודית בבית החולים לניאדו כמטפלת בעזרת חתולים.
איך זה קרה?
הייתה בחו"ל אישה מאוד עשירה, שכשהיא נפטרה נפתחה קרן של תרומות, שחלק מהן הועברו ללניאדו לטובת חתולים.
אני לא יודעת מה בדיוק הייתה המטרה המקורית של התרומה, אבל בית החולים חיפש מישהו שיגיע עם חתול למחלקה הגריאטרית.
פנתה אליי חברת פייסבוק שלא כל כך הכרתי, גילה שוריק, כי ראתה שאני מטפלת בעזרת חתולים בביתי.
הייתי בתחילת דרכי כמטפלת רגשית בילדים והתחלתי לפתח שיטת טיפול עם החתולים.
הייתי מאוד סקפטית ולא כל כך ראיתי את זה מצליח לקרות - שחתול יגיע למקום זר עם אנשים זרים ויסכים שילטפו אותו, אבל החלטתי לתת לזה הזדמנות.
ביקשתי חדר קטן וסגור, שאליו אוכל להכניס אנשים, והגעתי עם גורי ובוטס, שני חתולים בוגרים, בריאים ונוחים. גורי היה אז בן 7 ובוטס בן 9. הם אלה שבתמונה.
הפלא קרה באופן מושלם כבר במפגש הראשון!
הכנסתי בכל פעם אדם אחר על כיסא גלגלים לחדר למשך כרבע שעה, והחוויה הייתה עילאית! גורי ובוטס היו מדהימים ושיתפו פעולה כאילו שהם נמצאים בבית, בטריטוריה שלהם. הם התלטפו, גרגרו, הרימו זנב למעלה ונהנו כמו המטופלים.
מכאן כבר התחלתי ללמוד המון על היכולות הטיפוליות של החתולים, וראיתי תהליכים טיפוליים מדהימים שקרו אצל הרבה מטופלים.
שיטת טיפול חדשה וייחודית התפתחה!
הגעתי פעמיים בשבוע לשעתיים והיו מטופלים קבועים ומטופלים מזדמנים, היו גם חדשים והיו גם כאלה שרק אחרי המון זמן הסכימו להתנסות וזה היה מרגש. גורי ובוטס היו הבוגרים, ועם הזמן הבאתי גם גורים שהצלתי וזה הכניס הרבה אור למחלקה. העיניים של אנשים אפאטיים או ממורמרים זרחו כשראו גור וככה הצלחתי לרכך לבבות נוקשים. יש גורים שממש גדלו מינקות בידיים של הקשישים (מולי, גידי, טולטול) ויש גורים שהגיעו כבר עם כל השובבות (נינג'ה, טילי).
עם הרופאה המקסימה של המחלקה, ד"ר ורד חרמוש, התחלתי אחרי 4 שנים לתכנן מחקר חדש והיא גם הציגה את הטיפול בפני סטודנטים שהגיעו ללמוד.
העובדת הסוציאלית הכי מהממת שאני מכירה, לילך פנחסי, סייעה לי בתיווך עם המטופלים או עם המשפחות שלהם.
כל צוות המחלקה תמך ואהב את הגעתנו.
במשך 4 שנים וחצי קרו שם קסמים והלב שלי התמלא בכל ביקור מחדש.
לצערי ולצער כולם, הכל הסתיים כשחלו שינויים מנהלתיים בבית החולים. נפרדנו במסיבה גדולה ויפה שערכו לכבודנו.
אני מקווה שיום אחד נחזור.

Comments