כל מה שילד צריך זה מבוגר שיאמין בו

ילדים מסוגלים לבצע משימות מאוד מורכבות. צריך רק להאמין בהם ולתת להם הזדמנות. בתמונה: ילד בן 11, דימוי עצמי נמוך, פוחד מלהתמודד עם קושי, הססן, בזמן ריצה והשתוללות הגוף נזרק לכל הכיוונים ויש רפיון בגפיים, הפרעת קשב, אימפולסיביות, בעיות התנהגות, סגור וממעט בדיבור, קשר עין רגעי וקצר. למה שמישהו יתן לו אחריות על משהו? איך אפשר לסמוך עליו? כעבור מספר חודשים: הילד עם בטחון עצמי, נפתח בטיפול ולא מפסיק לדבר, לשאול, לשתף, מנסה דברים חדשים ומאתגרים ולא נבהל כשאינו מצליח, אלא מנסה שוב. התבגר מאוד. קשר העין השתפר. אסרטיבי (עם הכלבים). קיבל כוח פיזי ושולט בתנועותיו היטב בזמן ריצה, יציב ובטוח בעמדתו.

איך? השתמשתי ביכולות שלו ובנטיות הטבעיות: קולט מהר מאוד גם ברמת ההבנה וגם ברמת הביצוע, אוהב מאוד חיות, עירני מאוד לסביבה, אקטיבי מאוד. ובעיקר בעיקר? צריך שיאמינו בו ויתנו לו הזדמנות. הוא הילד היחיד עד כה שהרגשתי נכון ובטוח לתת לו את ארבעת הרצועות של הכלבים, שאותן הוא מחבר בעצמו אל הכלבים באסרטיביות, יודע להתמודד עם סכנות בדרך, חוזה מראש את מה שצפוי לקרות ומבחין בכל גירוי שעלול לגרום לכלבים לסטות מהמשמעת ויודע בדיוק מה צריך לעשות כדי למנוע את זה. משימה מורכבת שלא מובן מאליו שילד יצליח בה, כי גם למבוגר זה מסובך. הוא ילד מדהים ואני יודעת שאת שנת הלימודים הקרובה הוא מתחיל כילד אחר ממה שהיה לפני מספר חודשים. יש לו תרמיל כלים עשיר והוא יודע להשתמש בו. שלכם, שלומית