לזה קוראים גרגור טיפולי

אחת הטכניקות שפיתחתי ובה אני משתמשת בתהליך הטיפולי, היא להציג בפני הילד/ה את החתולים כבני אדם. כלומר, לתאר כל חתול עם תכונות האופי שלו ועם צורת הנוכחות שלו בקבוצה.

הטכניקה הזאת מאוד מאוד עוזרת לי לגרום לילד להיפתח ולשתף חוויות אישיות וחברתיות שלו, וגם קשיים שלו או של חבריו לכיתה. זה גם עשוי לעזור לו לקבל ילדים בצורה שונה (למשל, ילד עם התנהגות שלילית שפתאום אפשר להבין מאיפה ההתנהגות שלו נובעת, ולהצליח להכיל אותו ולחמול עליו). זה, כמובן, תהליך שלא מסתיים במפגש בודד וממשיכים ללמוד על ההתנהגויות ומה אפשר לעשות כדי לפתור בעיות, ואיך להתמודד, ואיך אפשר לעזור...היריעה רחבה.

זה קורה בעיקר בזכות הקשר שיש לילדים עם החתולים ועם החיבור האינדיווידואלי של כל ילד לחתול מסוים.

בתמונה: קשר מיוחד בין ילדה לבין ג'ואי.

הילדה המקסימה הזאת לא מצליחה לשתף אותי ולספר על הקשיים החברתיים שהיא חווה. כשהתחלנו לכתוב על החתולים, היא חיבקה את ג'ואי המגרגר, תיארה במילים שלה ואני כתבתי, עם פרשנות. ואז, פתאום, כמו קסם, היא התחילה לספר על ילד מהכיתה...

וזה מה שנקרא גרגור טיפולי